סוכות שמח -
2016

16 באוקטובר 2016

היום נכנס חג הסוכות. כמו כל חג יהודי, יש לחג הזה משמעויות לרוב, וייחודיות, הן במשמעות והן בעשייה. כמו בפסח, אנו עושים הרבה דברים שאיננו עושים בדרך כלל, מה שמקל על ביצוע שינויים רוחניים, פנימיים, צמיחה אישית.

בחג זה אנו מצווים לשמוח יותר מכל חד אחר, ועוד בזמן שבו אנו יושבים במבנה ארעי ולא בטוח, נכון ימינו כיום, ובטח המצב הבטחוני במדינה שלנו. לאכול ולישון בסוכה – במבנה שאינו ממש מבנה, כלומר כמעט בחוץ, במשך שבוע. ולמרות זאת – "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ" (דברים ט"ז י"ד-ט"ו).

לא קל להיות כל הזמן שמח בתנאים מאתגרים.

נסו לשמוח בזמן שאתם מפחדים ממשהו, אחוזים חוסר בטחון – תמצאו שזה בלתי אפשרי.

כלומר, עלינו להתאמץ ולהתמקד במה שיש לנו כאן ועכשיו ולא לאפשר לפחד, לחשש מהסיכון, לפגוע במיקוד הזה. כי הרי האושר שלנו הוא במקום של שמחה, ולא של פחד או חוסר ביטחון.

היהדות, אם כן, מבקשת מאתנו לנהוג מתוך ניהול סיכונים והפעלת מאמץ מחושב. היא מבקשת מאתנו לשים בצד את הרצון שלנו למצוא ביטחון, כי אין דבר כזה, ולשם כך מוציאה אותנו מהבתים בהם אנו חשים את אשליית הביטחון הזו, אזור הנוחות שלנו, ומעבירה אותנו למשך שבוע אל הסוכות, שאי אפשר בשום אופן לקרוא להן "בטוחות", ובכך מערערת את תחושת הביטחון עוד יותר. יחד עם זאת – נדרש שלא לאפשר בתחושה הזאת ובחשש מסיכון לפגוע בשמחה ובהתנהלות של תדרים גבוהים, לגדול, לעבור תהליכים של שינויים אישיים…

יתרה מכך, הסימליות הידועה של ארבעת המינים באה להזכיר לנו שאין זה משנה מי אנחנו וכיצד אנו נוהגים בדרך כלל. כולם הופכים שווים בחג הזה ועל כולם לעשות את התהליך הזה במידה שווה.

לא משנה אם כאתרוג אתם, בעל הטעם והריח, המסמל את החלק בעם שהם גם לומדים וגם עושים; או כלולב (הדקל והתמר), לו יש טעם אך אין ריח, ועל כן אלה החלק שלומד, אך לא עושה; או כהדס, בעל הריח אך ללא טעם, המסמל את החלק העושה אך אינו לומד; או, לבסוף, כערבה, לה אין טעם ואין ריח, ומשולה היא לחלק שאינו לומד ואינו עושה ורק "זורם". כולם שווים בחג הזה, על כולם להתאמץ, על כולם לנהל את הסיכונים ולא לחפש את הבטחון, על כולם לחפש דרכים להתמקד בטוב שיש להם ולא במה שחסר להם (כמו ביטחון מכל סוג שהו), על מנת לאפשר לכולם את הזכות לשמוח ולצמוח.

על כן, אם נשליך מצב זה על הארגונים שלכם ועל האיכות בהם, בואו נקח לעצמנו כלל שבו כל האנשים, כולם, לא משנה לאיזה מארבעת המינים משולים הם בעיניכם, מקבלים זכות לגדול ולצמוח, להתעצם ולקחת סיכון. וזה מתחיל, כמובן, בנו, בעצמנו.

לבל נשכח שעלינו לא לחפש ביטחון במה שיש ולא להתנגד או לכעוס עקב מה שאין, או אין מספיק. עלינו לזכור ולשמור לנגד עינינו את מה שיש ולהתמקד בו, על מנת שנוכל לפנות את האנרגיה בשיפורו. ולזכור שלכולם תפקיד לשחק במשחק הזה, ואיננו יודעים מראש מה יהיה תפקידו של כל אחד ואחד. על כן הזכות של כולם להעצמה שווה, בלי קשר לטיפוס שלהם, ועלינו לאפשר להם לגדול ולצמוח מהמקום בו הם נמצאים כיום, ללא שיפוט, בשמחה ומתוך אהבת האדם.

התוצאות תגענה, בקצב של כל אחד והטיפוס שלו, ואינכם יודעים מי מהם יהווה את מקור השמחה והגאווה הגדול ביותר עבור כולכם, או מתי השינוי יורגש. רק תסמכו על התהליך ותנו לו להתרחש, בלי לנסות לשלוט בו. בלי לנסות לגרום לבטחון במשהו, כי אין דבר כזה.

סוכות שמח ושינויים משמעותיים לכולם!

עיצבתי כרטיס ברכה מיוחד לחג בצורה של מנדלה. אתם מוזמנים לצפות בו בראש העמוד.

לקריאה ב: English

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *