אתמול בערב, במוצ"ש, הבדלנו בין קודש לקודש וקיבלנו בברכה את חג השבועות, חג מתן תורה.
בבית הכנסת אליו אנחנו משייכים עצמנו, של קהילה המסורתית של המנין המשפחתי כפר ורדים התקיימה ארוחה קהילתית משותפת ולימוד משותף עד חצות, בערך, בנושאים הקשורים למגילת רות ולמתן תורה. [מי שאינו מכיר את ההבדלים המהותיים בין זרמים שונים ביהדות פרט לבינאריות החילונים/אורתודוקסים – כדאי שילמד מעט על ההבדלים בין האורתודוקסים, הקונסרבטיביים – או מסורתיים – והרפורמים, לשם התחלה.]
אני רוצה לשתף אתכם בתובנה שהתחברה לי מאוד יפה למה שחשבתי וידעתי לפני כן, לגבי התורה, ואשר ברוחה עיצבתי גם את כרטיס הברכה לחג זה עוד הרבה לפני הלימוד של אמש. תובנה זו נולדה אצלי בחלקו השני והאחרון של הלימוד, בו בחנו דף תלמוד בנושא חשיבותו של מעמד הר סיני, בהנחייתה של הרבה נטלי לסטרג'ר, המועמדת לתפקיד רב הקהילה. הבהרה: איני באה להחזיר איש בתשובה, לדרוש דרשה או להוכיח מישהו על אי ביצוע הדברים בדרך האורתודוקסית העיוורת (הזרה לי לחלוטין). חלילה! זהו שיתוף בלבד בתובנה, שהתחברה לי לכל דבר אחר שאני יודעת על העולם עד כה: להבטחת איכות, לחינוך, לאימון ודברים רבים נוספים המרכיבים את ה"אני מאמין" שלי. ועל כך – אני מודה היום.
בתריסר השנים האחרונות גוברת בי ההבנה, כי התורה היא מעין מדריך למשתמש לחיים טובים, בריאים וארוכים, מלאי שפע בכל תחום. הבחירה היא בין ללכת בעקבותיה – ואז ההבטחה היא שנהנה משפע זה; או לא. אך, יחד עם זאת, היא אינה ארוחה בסגנון השולחן השוודי, כלומר, אם תחליטו לקבל את א',ג' וי"ח ולהתעלם מהיתר, זה אינו מבטיח את השפע. יתכן שכן, יתכן שלא, לא ברור. אולי הוא יהיה חלקי, אבל שום דבר אינו מובטח. הדבר כתוב כל כך יפה במשלי ג' י"ח: "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר".
כשקונים מכונית, או מכונה כלשהי, היא באה עם מדריך למשתמש, העובד באותה הצורה. אם תשתמשו שלא עפ"י המדריך – אין אחריות, כי אז לא ברור מה יקרה. יכול להיות – כלום, ויכול להיות – תקלה חמורה. בכל מקרה, זה על אחריותכם הבלעדית. וזה הרי ברור לכם ומקובל עליכם, לא כן?
בשבועות אומר העם היהודי תודה על כך כי התורה היא החיים וכי אנו זכינו לקבלה. המשמעות הקבלית של חג השבועות, נאמר לי, היא ביצוע שינוי אמיתי.
אומר המדרש שלמדנו אתמול, כי כל עצם עמידת העולם כולו, כל הבריאה, היו תלויים בקבלתו של עם ישראל את התורה במעמד הר סיני. לא אכנס לפרטים ולא אלאה אתכם במה אמר כל רב על הדברים ולמה בדיוק, רק המסקנה הסופית. אלה הן הנחיות אולטימטיביות לחיים ארוכים, הרמוניים בריאים – שפע בכל תחום אפשרי. זו ההבטחה, בתנאי…
וזה מתחבר לי לחלוטין להבנה כי התורה היא המדריך למשתמש. כמובן. בתנאי שאכן נשתמש כמו שכתוב. אבל לא רק זה. כי נאמר, שעלינו להיות בסופו של דבר "אור לגויים". כלומר, אנו בוחרים (כן, לא נבחרנו – אלא בחרנו ובוחרים אנו עד היום, מדי יום) להשתמש במה שניתן לנו כמו שכתוב – או לא, – ובהתאם התוצאות. וכאשר נבחר להשתמש כמו שכתוב, נוכל להראות לאחרים כי כללים אלה עובדים.
אנו יודעים שהם עובדים, לאורך כל ההסטוריה ההצלחה של העם היהודי היא כנגד כל הסיכויים ובניגוד כל הגיון. אנו העם העתיק ביותר הקיים עלי אדמות עם אותה מסורת, אותה שפה, אותם כללים. וזאת למרות ש"בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו". אנו יודעים גם, שככל שאנו מתרחקים מכללים אלה, כפי שקורה כעת, כך פחות יש לנו תוצאות, פוחת השפע בכל תחום, יש יותר "צרות", "גזרות", קשיים ותלונות. פעם היה לי קשה מאוד לקבל משפט שכזה, כיום אני יודעת שזו האמת, אני רואה תמיכה לכך בכל מקום.
אבל הדבר הכי חשוב שהבנתי אתמול הוא זה: התורה לא נתנה לנו בלבד, אנחנו פשוט אלה שבחרו לקבל אותה. היא קיימת ונגישה לכל מי שרוצה אותה ובוחר לקחת ולהשתמש במה שניתן לו בהתאם לכללים. גם ההבטחה קיימת יחד עם הכללים. זו אינה הבטחת של יישות לתת לנו פרס. זו הבטחה שלנו באמצעות שימוש נכון לקבל את התוצאה הרצויה. כי הרי כל הבריאה כולה, כל העולם, תלוי ביכולתנו לחיות חיים טובים, ארוכים, בריאים ובעלי שפע בכל תחום. ככל שהחיים שלנו פחות מכווננים עם כללים אלה – הקטסטרופות גדולות יותר. לא רק ליהודים, לכולם.
אז אני רוצה לאחל חג שמח לכולם, ושנבין כיצד לבצע שינוי אמיתי בחיינו כך, שנוכל להשתמש במה שיש לנו בעולם הזה באופן הנכון בו הונחנו על ידי התורה, ואין זה פשוט, כפי שאלפי פרשנויות שונות מוכיחות. חפשו את הפרשנות הנשמעת לכם הכי הרמונית ומסתדרת הצורה הטובה ביותר עם האמור לעיל, ולכו על זה בקצב שלכם, בהבנה שלכם, אם או בלי אמונה ב"אלהים" בצורה זו או אחרת, באופן שבו הדברים מסתדרים לכם.
ואז, מובטח, שנגיע לאיזון, להרמוניה ולשפע בכל תחום אפשרי.
עיצבתי עבורכם כרטיס ברכה מיוחד לחג, ראו מעלה בראש הפוסט.